החלטה בתיק ת"א 47142-01-11

מבוא ורקע כללי בתמצית

1.         עניינה של החלטה זו, בקשה לצו מניעה זמני שהגישה המבקשת, במסגרתה נתבקש בית המשפט ליתן צו האוסר על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה בציוד שבבעלות המבקשת באולם האירועים המצוי בקיבוץ ברקאי הידוע בשם "מצודת ברקאי" (להלן: " האולם") וכן לאסור על המשיבה מספר 1 (להלן: " מצודת מנגינות" ו/או "המשיבה 1") לבצע כל טרנזקציה בזכויותיה באולם האירועים עם המשיבים 2 ו- 3.

2.         לטענת המבקשת, ביום 3.8.08 נכרת בינה לבין מצודת מנגינות, הסכם בדבר הקמת תשתיות והשכרת ציוד הגברה, כאשר בהסכם הוגדר, בין היתר, כי הינו לתקופה של 7 שנים עם אופציה חד צדדית למבקשת להאריכו ב- 5 שנים נוספות עד לשנת 2020. לדברי המבקשת, בסעיף 7.1 להסכם התחייבה מצודת מנגינות להימנע מלעשות כל דיספוזיציה בציוד ההגברה והתאורה ושלא להעביר זכויותיה באולם לצד ג', אלא אם כן דאגה שזכויות המבקשת על פי ההסכם תישמרנה במלואן (  סעיף  7.2 להסכם ).

            לטענת המבקשת נקבע בסעיף 9 להסכם, כי ככל שמצודת מנגינות לא תקיים התחייבויותיה תהא היא זכאית לפיצוי מוסכם בסך של 125,000 $ (לפי שער יציג של 4 ש"ח לדולר).

3.         בהתאם להחלטתי מיום 25.1.11 ניתן צו מניעה ארעי כמפורט בסעיף 2 להחלטה ונקבע דיון במעמד הצדדים. עוד יצוין, כי ביום 1.2.11 הגישה המבקשת תביעה כספית על סך 796,000 ש"ח ותביעה לצו מניעה קבוע, כנגד המשיבים. 

4.         מצודת מנגינות הגישה תגובתה לבקשה ביום 3.2.11, בגדרה טענה, בין היתר, כי ההסכם אשר צורף כנספח א' לבקשה הינו חוזה מזויף, בלתי חוקי אשר נערך ונחתם במרמה ובהונאה כדי לנסות ולרכוש זכויות בלתי חוקיות בגן האירועים. לטענת מצודת מנגינות לא נכרת בינה לבין המבקשת מעולם חוזה בכתב והחוזה שצורף הינו מסמך שנערך בדיעבד בין מנהל המבקשת לבין מר משה דוידי. לדברי מצודת מנגינות כאמור בינה לבין המבקשת לא נחתם כל הסכם בכתב והיא לא נטלה על עצמה כל התחייבות מכל מין וסוג שהוא כלפי המבקשת.

5.         בהתייחס להסכם אשר נטען על ידי מצודת מנגינות כי הינו מזוייף, טענה זו, תוך שהדברים נתמכו בתצהירו של מר שמואל ניר מיום 2.2.11, כי בסמוך לתקופה שבה מכר דוידי את מניותיו למשיבה מספר 2 הוא פנה אל המצהיר וביקש כי יחתום על החוזה מול המבקשת באופן רטרואקטיבי וכי הוא דחה את בקשתו זו של מר דוידי. עוד נטען בתגובת מצודת מנגינות ובתצהיר מטעמה, כי המבקשת ומנהלה ידעו כי מר דוידי אינו מוסמך לחתום על החוזה אחרי שמכר את מניותיו ובשל כך צוין בחוזה תאריך רטרואקטיבי.

6.         המשיבים 2,3 בתגובתם מיום 6.2.11 מציינים בין היתר כי,  המשיבה 2 הינה חברה בבעלות המשיב מספר 3, וכי ביום 3.10.10 נערך הסכם שותפות במסגרתו קיבלה המשיבה מספר 2 25% ממניות מצודת מנגינות (ר' נספח א' לתגובה). לדברי המשיבים הסכם השותפות נחתם בתיווכו של מר יניב שפנה אל המשיב מספר 3 כמו גם בתיווכם של אחרים לרבות מנהל המבקשת וכי לאחר מחלוקות בין הצדדים השותפים החליט המשיב מספר 3 לרכוש את כל הזכויות בגן האירועים מידי מצודת מנגינות ולפיכך בוצעה העברת הזכויות בשני שלבים: בשלב הראשון ערכו הצדדים ביום 10.1.11 הסכם ביטול (ר' נספח ב') ובשלב השני נערך באותו מועד הסכם למכירת גן האירועים (ר' נספח ג'). לדברי המשיבים בהתאם להסכם הרכישה הועברו הזכויות להפעלת גן האירועים מידי מצודת מנגינות אל חב' ג.צ.י.ד. ניהול ואחזקה (2011) בע"מ, שהמשיב מספר 3 מחזיק ב- 100% ממניותיה. עוד מציינים המשיבים כי בהתאם להסכם שילמה חברת ג'.צ.י.ד סך של 1.9 מיליון ש"ח כמפורט בסעיף 13 לתגובה. בהסכם זה אף הוגדר כי הרוכשת אינה נכנסת לנעלי המוכר בכל הקשור להסכמים וצדדים שלישיים, לרבות ספקים בעלי ציוד תאורה הגברה ותפאורה הנמצאים בגן האירועים.

7.         ביום 6.2.11 נחקר מנהל המבקשת על ידי ב"כ הצדדים והשיב לשאלותיהם (ר' עמודים 2-9 לפרוטוקול) וכן נחקר המצהיר מטעם המשיבה מספר 1 מר שמואל ניר (ר' עמודים 9-12 לפרוטוקול).

            בישיבה נוספת שהתקיימה ביום 23.2.11 נחקר מר משה דוידי, כעד מטעם בית המשפט והשיב לשאלות ב"כ כל הצדדים (ר' עמודים 14-24 לפרוטוקול), לאחריו נחקר המשיב מספר 3 מר שי בן שחר מטעם המשיבים 2-3 (ר' עמודים 24-30 לפרוטוקול).

8.         בהתאם להחלטתי הגישו הצדדים סיכומים בכתב וכעת הגיע שלב מתן ההחלטה.

המסגרת המשפטית

9.         תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת:

                 "(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

                 (ב)   בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

       (1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

        (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

10.       א. גורן בספרו, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' 9, מפרט את ארבעת המבחנים למתן צו מניעה זמני:

א.      מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי הצדקת התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם לפני בירור התביעה;